#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השלשה תנאים לסכך כשר?	"1) צומח מן הארץ דהיינו פסולת גורן ויקב [אבל לא בגדלין מן הקרקע דהיינו בהמות [ולאו דוקא שהם גדלים על הקרקע ולא מן הקרקע (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק ג')]]<br> 2) תלוש<br>3) אינו מקבל טומאה<br>[וכולם דינים דאורייתא (ביה""ל ד""ה צומח)]"	סימן תרכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בעפר 2) באפר 3) בזכוכית?	"1) אין מסככין בהם דבעינן צומחין מן הקרקע ולא קרקע ממש (ר""ן, רמ""א, מ""ב ס""ק ד') 2) כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דהוי עץ שנשתנה ופסול מדרבנן אבל בשעת הדחק יש להקל 3) הפמ""ג (שם) חשב דזכוכית נעשית מאפר וא""כ פסול מדרבנן ובשעת הדחק יש להקל, אבל כתבו המור וקציעה ומקראי קודש (סי' כ""ב) ושבט הלוי (ח""ד סי' נ""ז) דבאמת נעשית מחול ופסול מדאורייתא"	סימן תרכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמקבל טומאה מדרבנן?	"פסול מדרבנן, ובמקום דליכא סכך אחר יסכך בסכך זה אבל לא יברך עליו (פמ""ג מש""ז ס""ק א', ביה""ל ד""ה צומח), ובמקום ספק מסככין בהם (ערוה""ש סעי' ד') {ומסתימת הדברים משמע דגם מותר לברך עליו, וכן משמע ממ""ב לקמן (ס""ס תקל""א) בשם הפמ""ג דבספק פסול דרבנן בשעת הדחק יש להקל אפי' לברך עליו}"	סימן תרכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשפודין 1) של מתכת 2) של עץ?	"1) פשוט דאין מסככין בהם (מ""ב ס""ק ה') [והקשה המג""א (ס""ק א') א""כ לא איצטריך המחבר לכתוב הכי] 2) הב""י כתב דאסור לסכך בהם, והשיג עליו המג""א (ס""ק א') הרי הם אינם מקבלים אפי' מדרבנן וכמו חיצין זכרים, ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק א') בשם הא""ר דהשפודים מקבלים טומאה מדרבנן מפני שהם משמשין אדם ותשמיש משמשיו דיכול לצלות בהם (שעה""צ ס""ק ב'), והמחה""ש תי' דהב""י מיירי בשפודין של עץ שיש קצת ברזל בראשיהם והעצים מקבלים טומאה מחמת הברזל (מ""ב ס""ק ה')"	סימן תרכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים שנשברו 1) בכלים שהיו מקבלים טומאה מדאורייתא 2) בכלים שהיו מקבלים טומאה מדרבנן?	"1) אע""פ שעכשיו אינם מקבלים טומאה מ""מ כיון שפעם אחת היו ראוין לקבל טומאה גזרו בהם רבנן שלא לסכך בהם לעולם [וזהו פשט בארוכות המטה (מ""ב ס""ק ו')], וביאר הרמב""ם דגזרו שמא יסכך בשברים דעדיין לא נטהרו {משמע דאסור לסכך בשברי כלים כשנשארו עליהם הטומאה אע""פ שאינם ראוים לקבל טומאה חדשה}, והלבוש ביאר מפני דיחוי 2) כתבו הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') והבכורי יעקב דמותר לסכך בשבריהם דהוי כמו גזירה לגזירה (מ""ב ס""ק ח'), אבל המ""ב לקמן (ס""ק י') הביא הביכורי יעקב דאינו מקיל אלא בשעת הדחק, ותי' המנח""י (ח""א סי' פ""ב אות ח') דהכא מיירי לאחר שנשברו לא חזי למידי אבל לקמן מיירי במרא דעדיין הוי כלי רחב אפי' לאחר שנשברו ולפיכך החמיר המג""א שם והבכורי יעקב רק מקיל בשעת הדחק {ודוחק דהמ""ב שם מציין למה שכתב לעיל (בס""ק ח') ומשמע דהוא ציור אחד, אלא נראה לפרש שבתחילה סתם הבכורי יעקב להקל אבל לאחר שראה שהמג""א החמיר כתב להקל רק בשעת הדחק}"	סימן תרכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) אם שברו הכלים בכוונה לצורך סכך 2) אם נשברו ואינן ניכרים שהיו כלים?	"1) חידש הערוה""ש (סעי' ה') דמותר לסכך בהם וכמ""ש בידות הטומאה דמותר לסכך בהם לאחר שהסר האוכלים, וכן נקט המנח""י (ח""א סי' פ""ב אות ט'), אכן השבט הלוי (ח""ג סי' צ""ה אות א') חולק על הערוה""ש דראינו ממחצלת (סעי' ו') דלא מהני להסר השפה אע""פ שמסתמא היה לשם סיכוך, והא דהביא ראיה מידות אוכלים י""ל דשאני ידות דאין להם טומאת עצמן, וכן הוא סתימת האג""מ (או""ח ח""א סי' קע""ז) דמשמע דלא מהני לסתור כלי לשם סכך 2) הציץ אליעזר (חי""ג סי' ס""ו) הביא עדיות שהגר""ח ברלין זצ""ל ס""ל דפסול אבל הגר""ש סלנט זצ""ל ס""ל דכשר, ומצדד כהמקילין דלפי הרמב""ם הוא חשש שמא יבא לסכך בהכלים והכא לא שייך הכי {אבל לפי הטעם דלבוש דהוי דיחוי עדיין שייך הפסול}, ונראה למעשה יש להכריע כרשז""א (מנח""ש ח""א סי' כ""ב אות א') דמקיל דתרתי לטיבותא, אינו ניכר שבאו מכלים וגם עשה מעשה להדיא לשוברו לשם סיכוך"	סימן תרכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי עץ המחזיק יותר מארבעים סאה?	"כתב הערוה""ש (סעי' ה') כיון שאינו מקבל טומאה מותר לסכך בו"	סימן תרכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי חד פעמי?	"מבואר ברמב""ם (הל' כלים פ""ה ה""ז) דאינו מקבל טומאה וממילא מותר לסכך בו [והא דאסור לסכך בחיצים נקבות צ""ל דדרכן להשתמש בהם עוד הפעם] (קה""י סי' י""ט)"	סימן תרכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחיצים 1) שאין להם בית קיבול 2) שיש להם בית קיבול?	"1) הוו פשוטי כלי עץ ומותר לסכך בהם, אבל אם פעם אחת היה להם מעט ברזל כיון שפעם אחת היו מקבלין טומאה אין מסככין בהם (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י') 2) אסור לסכך בהם"	סימן תרכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקנים שנבראים חלולין (bamboo)?	"מותר לסכך בהם מפני שלא נעשו לקבלה (ב""י בשם תשובת הרא""ש, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י'), ולענין דרך גידולן עי' מש""כ לקמן (סי' תר""ל סעי' א')"	סימן תרכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסילון שצר מכאן ומכאן ורחב באמצע?	"עי' יו""ד סי' ר""א סעי' ל""ו דאינו נעשה לקבלה ואינו מקבל טומאה, ואם חקק במרזב גומא בעץ פוסלת במשהו ובחרס פוסלת ברביעית (ב""י, מחה""ש, מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק ח')"	סימן תרכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי עץ רחב?	"כיון שראוי להניח עליו דבר מקבלת טומאה מדרבנן [וביאר הערוה""ש (סעי' ל""א) דרחבים הרבה כשולחנות פסולים בכל גווני, ואם רחבים מעט אינם פסולים אלא אם ייחדן לתשמיש קל], ולפיכך כתב המג""א לקמן (ס""ק י""א) דאין לסכך במרה ומגריפה, והמג""א מחמיר אפי' לאחר שנשברו אבל הבכורי יעקב חולק עליו דהוי כמו גזירה לגזירה ויש להקל בשעת הדחק לאחר שנשברו כיון שלא היו מקבלין טומאה אלא מדרבנן (מ""ב ס""ק י')"	סימן תרכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפשתן 1) שלא עשה כלום [הוצני] 2) ששרה במים ולא נידק [ספק הוצני ספק הושני] 3) ששרה במים ונידק ולא ניפץ [הושני] 4) ששרה ונידק וניפץ [אניצי]?	"1) פשוט דמותר לסכך בה 2) הגמ' מסתפק אם זה ג""כ הוצני ומותר לסכך בה או דלמא הוא הושני וספק אם מותר לסכך בה, למעשה הב""י כתב דהפוסקים אזלי לקולא, וכן נקט הגר""א, אבל הב""ח הביא הריא""ז דמחמיר, וכן החמירו הרי""ץ גיאות ועיטור ושבלי הלקט [שהם סברי דהפסול דאניצי פשתן דאורייתא (שעה""צ ס""ק י""ד)], ולפיכך הכריע המ""ב (ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ג) שלא להקל אלא בשעת הדחק 3) הוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ', ובזה מסתפק השעה""צ (ס""ק י""ג) אם אפשר להקל אפי' בשעת הדחק, אבל למעשה הכריע כהפמ""ג (מש""ז ס""ק ו') דהיכא דאין לו דבר אחר לסכך יש לומר דכשר 4) פסולה, עי' בסמוך"	סימן תרכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאניצי פשתן פסול?	"1) הרבה ראשונים (רש""י, ריא""ז, רי""ץ גיאות, עיטור, שבלי הלקט) ס""ל דמקבלין טומאת נגעים ופסולים מדאורייתא (שעה""צ ס""ק י""ד)<br>2) הרי""ף רא""ש ורמב""ם פרשו מפני שאין צורתו עומדת עליו ונראה כאילו אינו מגידולי קרקע (ב""י, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ב)<br>3) הראב""ד פי' מפני שראוי לתתם בכרים וכסתות ואז יקבלו טומאה (ב""י, מ""ב ס""ק י""ב) [וביאר המג""א (ס""ק ג') מפני שהם גורמים טומאה לכרים וכסתות, ולפיכך יש להחמיר אפי' בנעורת שברי גבעולין מן הפשתן (מ""ב שם)]<br>4) תוס' והר""ן פרשו מפני שקרוב לטוותו ואז מקבלת טומאת נגעים ולפיכך הם פסולים מדרבנן (ב""י)"	סימן תרכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באניצי צמר גפן וקנבוס?	"כתב המג""א (ס""ק ג', ע""פ המחה""ש) דלפי הטעם דהרמב""ם והראב""ד אסור, אבל לפי טעמו של תוס' והר""ן {ורש""י ודעימיה} מותר דדברים אלו אינן מקבלים טומאת נגעים, והכריע המ""ב (ס""ק י""ג) דיש להחמיר"	סימן תרכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנייר?	"הבכורי יעקב (ס""ק א') דן בזה וכתב דאם באים מצמר ודאי פסולים מדאורייתא, ואם באים מבלאות פסולים מפני שבאים מדבר המקבל טומאה, ואם באים מעשבים לפי הרמב""ם פסולים מפני שנשתנה צורתם אבל לפי הראב""ד אינם פסולים מפני שאינם ראוים לכרים וכסתות [וגם ס""ל כסדרי טהרה דנייר אינו מקבל טומאה, ועי' מש""כ ביו""ד סי' ק""צ], ולמעשה אין להקל אלא בשעת הדחק [ולא יברך עליו]"	סימן תרכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכך צבוע?	"לא נחשב כנשתנה צורתן וכשרים לסכך (מנח""ש תניינא סי' קי""ב אות א'), ומ""מ לא יכסה הסכך בפורמיקא דזה מקרי שינוי בגוף הסכך ממש (קובץ הלכות פ""ה הע' א')"	סימן תרכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבלים 1) של פשתן 2) של גמי וסיב 3) של קנבוס?	"1) אין מסככין בהם מדרבנן מפני שנשתנה צורתן (רמב""ם, ב""י, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ג) [אבל אינן מקבלים טומאת נגעים מדאורייתא משום טווי דזהו דוקא שיטת סומכוס (שבת כ""ז ע""ב) ואנן קיי""ל כרבנן (ר""י באק, ועי' פמ""ג מש""ז ס""ק א')], ולפי רש""י דאניצי פשתן מקבלין טומאה מדאורייתא הכא מיירי בנטוו וקלועין [שזירה] דמקבלין אפי' טומאת שרצים מדאורייתא (שעה""צ ס""ק כ') 2) מותר לסכך בהם (שו""ע), שהם לא נשתנו מצורתם 3) אסור לסכך בהם (גר""ז, מ""ב ס""ק י""ג), שהם נשתנו מצורתם"	סימן תרכט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם מחצלת במקום דליכא מנהג?	"קיי""ל כר' יוסי ור' דוסא דליכא נפק""מ בין המינים אלא גדולה סתמא לסיכוך, וקטנה סתמא לשכיבה [דלא כראב""ד דפסק כת""ק דגדולה של קנים וחילת אינה כשרה אלא אם נעשית במעשה עבות וקליעה ולא במעשה אריגה (ב""י)], וזהו במקום דליכא מנהג ידוע (מג""א ס""ק ז', לבושי שרד ס""ק י')"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור דמחצלת קטנה?	"מעט יותר מקומת איש (בכורי יעקב, שעה""צ ס""ק כ""ד)"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנה שעשאה בהדיא לסיכוך או שצוה לאומן לעשותו לסיכוך?	"רבינו ישעיה ס""ל דשניהם כשרים לסיכוך {דס""ל דדעת האומן תלוי בדעת הקונה}, אבל השיג עליו הרא""ש דלא מהני לקנותם לשם סיכוך וגם לא מהני לצוה לאומן לעשותו לסיכוך משום מראית העין דמי יודע שאמר לאומן לתקנן לסיכוך {וביאר הב""ח שיטת הרא""ש דבאמת דעת האומן הוא כפי מנהג המקום וא""כ לא מהני כלל לקנותם לשם סיכוך, ואפי' אם צוה לאומן לעשותו לא מהני משום מראית העין, אבל ממ""ב (ס""ק י""ז) מדויק דס""ל דאפי' לקנותם לשם סיכוך אינו פסול אלא משום מראית העין, ולפי""ז ס""ל דהרא""ש מודה מדינא לרבינו ישעיה דדעת האומן תלוי בדעת הקונה אלא שמחמיר משום מראית העין [והקשה ר""י באק על מהלך זו דמה שייך מראית העין כשקונהו לשם סיכוך, ובאמת בכמה מקומות אחרים המ""ב רק הזכיר המראית העין לגבי צווי לאומן לעשותו לשם סיכוך, וצ""ע]}, ולהלכה קיי""ל כהרא""ש דלא מהני במקום שרובן לשכיבה אבל במקום שאין המנהג ברור בעיר אז מהני לעשותו בפירוש לסיכוך {ומסתבר דה""ה דמותר לקנותם לשם סיכוך דבמקום דליכא מנהג ברור ליכא דעת האומן ברור} א""נ במקום שיש מנהג לעשותו לסיכוך מהני לקנותם סתם (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדולה 1) שעשאה להדיא לשכיבה 2) במקום שרובן עושין אותם לשכיבה?	"1) פשוט דאסור לסכך בה (רע""א, מ""ב ס""ק י""ח) 2) הוי כאילו עשאה לשכיבה, ואפי' אם צוה לאומן לעשותו לסיכוך לא מהני משום מראית העין (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק ל')"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קונה המחצלת מאדם אחר במקום דליכא מנהג ידוע?	"דוקא כשקונה מאומן אמרינן דמותר לסכך בו אבל כשקונה מאדם אחר ספק דאורייתא לחומרא (בכורי יעקב, שעה""צ ס""ק ל""ב) {וצ""ב מאי שנא, וביאר ר""י באק דמיירי במקום דידוע דיש ספק השקול ועל כן צריך להחמיר כשקונה מאדם אחר אבל כשקונה מאומן כיון שהוא ספק השקול ליכא דעת האומן כלל ועל כן מותר לקונה לקבוע שהוא לסיכוך [ולפי""ז אין חילוק בין מחצלת גדולה למחצלת קטנה, ודלא כלבושי שרד דכתב דהמג""א דמקיל כשקונה מאומן מיירי דוקא במחצלת גדולה]}"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לה שפה?	"אם עשאה לקבלה מקבלת טומאה ואפי' אם ניטלה השפה לא מהני (שו""ע) [דהוי כשברי כלים (מ""ב ס""ק כ')], ואם עשאה לנוי לפי מג""א (ס""ק ו') בשם הרדב""ז כשרה אבל לפי רע""א בשם הלבוש פסולה דהוי מקבל טומאה {וצ""ב, ואפשר משום בטלה דעתו} (מ""ב ס""ק י""ט), והערוה""ש (סעי' י""ב) ס""ל דכשרה"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחצלאות העשויות לקבוע בגג כעין תקרה?	"אין מסככין בהם גזירה שמא ישב תחת תקרת הבית דפסול מדאורייתא דהוקבעו לשם דירה ולא לשם צל (רמ""א, מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחצלאות בזמנינו?	"כתב המג""א (ס""ק ה') בשם המעגלי צדק כולם סתמן עומדים לשכיבה, בזמן הבכורי יעקב נמי רובן נעשו לישיבה ולשכיבה וממילא אפי' אלו שעשויין לסיכוך אסורים משום מראית העין ולפיכך כתב שומר נפשו ירחק מזה, ובזמן הפמ""ג היו עשויין לתקרה [אבל בזמן הביה""ל (ד""ה עומדת) לא היו לתקרה], ובזמן הבית מאיר אלו שנעשו שלא לשם שכיבה היו ניכרים מפני שלא היה להם תוך וגם היו פשוטים מצד אחד וגם היו גדולים וא""כ מותר לסכך בהם בלי שום גמגום, והכריע הביה""ל (ד""ה עומדת) דהרוצה לסמוך על הבית מאיר אין למחות בידו כיון שהוא מילתא דרבנן, ובלבד שאינן עשויין לסכך בהם כל השנה את הגגות, ובזמן הערוה""ש (סעי' י""ג - י""ד) עשויין לכרוך בהם סחורה והוי ככלי קיבול, ויש מחצלאות כשרים העשויים מקנים ארוגים אבל לא אלו העשויין לשם העגלות, ובזמנינו נעשו לסיכוך ופשוט שהם כשרים [אולם, ריש""א (קובץ תשובות ח""א סי' ס""ג) מחמיר במחצלת של עצים דקים דע""י החוטין נתחברו ונעשו כנסרים של ד' טפחים אבל השיג עליו השבט הלוי (ח""ו סי' ע""ד, ח""י סי' צ""ד) דאינם נעשים לתקרה והם רך ומתקפלים]"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי החוטין של המחצלאות אם הם 1) קלועין 2) מפלסדיק שאינן קלועין 3) מגידולי קרקע שאינם קלועים?	"1) כתב האג""מ (או""ח ח""א סי' קע""ז) לגבי venetian blinds דאם נתחברו ע""י חוט ארוג כל הכלי מקבל טומאה לפי רש""י דס""ל דאפי' בצמר גפן שהוא טווי וקלוע מקבלת טומאת שרצים (וכמ""ש השעה""צ ס""ק כ') ה""נ מקבלת טומאה וממילא אפי' השברים אסורים, ולפיכך אמר הגר""מ היינעמאן שליט""א ה""נ במחצלאות שנתחברו ע""י חוט קלוע מקבלת טומאה {אבל לכאורה בחוט קלוע של פלסדיק תלוי במח' אג""מ ורשז""א לגבי בגדי ציצית (סי' ט'), ויתכן דאפי' אי אמרת דמקרי בגד ומחויב בציצית מ""מ מצי למימר דאינה מקבלת טומאה, עי' פסק""ת (סי' ט' הע' 7)} 2) אינן מקבלין טומאה אבל צריך ליזהר שיסדרם באופן שאינו מעמיד, ובדרך כלל החוטין אינן אלא להקל על האדם שיוכל לפרוס אותם ביחד על הסוכה (שבט הלוי ח""ו סי' ע""ד, קובץ הלכות פ""ה סעי' ד') 3) אינן מקבלין טומאה אבל אם רוצה להעמיד בהם צריך ליזהר שלא ישתנו צורתן וכמ""ש לעיל (סעי' ד'), ולפיכך אם נידק וניפץ הוי כאניצי פשתן שנשתנו צורתן ואם רק נידק הוי ספק אבל אם רק נשרה ולא נידק נראה דליכא למיחש כלל [דדוקא בפשתן כתב השעה""צ (ס""ק י""ג) דאין להקל אלא בשעת הדחק בנשרה לחוד מפני שחושש לרש""י ודעימיה דאניצי פשתן מקבלת טומאה מדאורייתא אבל זהו דוקא בפשתן ולא בשאר גידולי קרקע ולפיכך יש להקל בנשרה לחוד, וכמדומה זהו המציאות ב-jute שהוא רק נשרה ולא נידק וניפץ], ועוד יש לצרף דלגבי מעמיד יש מקילין כשאינן מקבלין טומאה דאורייתא (עי' בסמוך)"	סימן תרכט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסכך בסולמות?	"התרוה""ד (סי' צ') ס""ל דמותר, אבל תשובת הרשב""א (ח""א סי' קצ""ה) אוסר דבית קיבול העשויה למלאות שמיה קיבול וכמ""ש בחיצים נקבות, ואפי' בתשובה שלאחר זה (סי' קצ""ו) מצדד להחמיר {וצ""ע קצת למה כתב הב""י דהרשב""א [המיוחסת להרמב""ן] מסתפק בזה}. ובאמת, ליכא מח' לדינא ביניהם דלכו""ע אינן מקבלין טומאת מדרס וכמ""ש תוס' (סוכה ה' ע""א, מנחות ל""א ע""א) דאינו עשוי לעמוד עליו אלא כדי לעלות ולירד בו וכדאיתא בתורת כהנים, ולגבי בית קיבול תלוי במיני סולמות, דאם מחבר השליבות במסמרים או יש נקבים מעבר לעבר בירכי הסולם אין להם בית קיבול, אבל אם יש רק חריצים בירכי הסולם לקבל השליבות אז הוי בית קיבול העשויה למלאות [ותלוי במח' ראשונים, דלפי הרמב""ם (הל' כלים פ""ב ה""ג) לא שמיה בית קיבול, ולפי תוס' סוכה (י""ב ע""ב) ותשובת הרשב""א הנ""ל שמיה בית קיבול], וסולמות של עגלות או אלו שקובעין בכותל ומניח בתוכם מאכל לבהמה הוו ממש בית קיבול (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ב - כ""ג, שעה""צ ס""ק מ' וס""ק מ""ד) [והב""ח גוזר בסולם שיש נקבים מעבר לעבר משום לא פלוג, והט""ז (ס""ק ט') גוזר אפי' בסולם שמחבר השליבות במסמרות משום לא פלוג, והמג""א (ס""ק ח') הביא ראיה מלקמן (סעי' י""ח) דלא גזרינן כלל (מ""ב ס""ק כ""ג, שעה""צ ס""ק מ""ג - מ""ה)], ויש צד באחרונים (מג""א ס""ק ט', ט""ז ס""ק ט') דספיקו של המחבר כאן הוי אם מותר לסכך בסולמות אלו (מ""ב ס""ק כ""ב), וביאר הערוה""ש (סעי' י""ז) דנסתפק אם גזרו לא פלוג {אבל אין לומר דמסתפק גופה בבית קיבול העשויה למלאות דהמחבר קאי בשיטת הרשב""א והוא עצמו ס""ל דשמיה קיבול, אמנם ממ""ב (ס""ק כ""ב) משמע דמסתפק אם זה נחשב כבית קיבול בכלל, ולפיכך אח""כ (בס""ק כ""ג) כתב דהרמ""א חולק על המחבר וס""ל דפשוט דהוי בית קיבול, אבל לענ""ד כל הספק של המחבר צ""ע דאינו משמע מהרשב""א דהיה בזה שום ספק, ואם מוכרח לפרש הספק יש לפרש כמ""ש הערוה""ש דמסתפק אם גזרינן אטו שאר סולמות [וזהו לפי הצד דפליגי כשמסכך בסולמות גופים אבל יותר מסתבר לפרש דפליגי לגבי מעמיד וכמ""ש הערוה""ש (סעי' י""ח)]}"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי השיטות דאסור לסכך בסולמות, האם מותר להעמיד הסכך בה?	"הר""ן ס""ל דאסור מדרבנן גזירה שמא יבא לסכך בהם [ולפיכך מקיל ע""ג כותל של אבנים דליכא למיחש שיסכך באבנים, וה""ה בכותל של concrete (חזו""א סי' קמ""ג ס""ק ב')], והב""ח הביא מרש""י דמעמיד הוא פסול דאורייתא [ותמה עליו המג""א (ס""ק ט') משפודין שתי וערב (סי' תרל""א סעי' ח'), אבל לפי הר""ן ניחא דכיון דלא התירו לו אלא אם כן נתן סכך כשר עליהם לא גזרינן שיסכך בשפודין, ותי' ר""מ דווייס בדעת רש""י והב""ח דדוקא בכותלים מקפידים שהמעמיד יהיה מדבר שכשר לסכך דא""א לבטל הכותל להסכך אבל בשפודין שמעמידים הסכך כשר מצי למימר שהם בטלים לסכך כשר ואין כאן סכך פסול כלל], והתרוה""ד ס""ל דליכא איסור מעמיד כלל, וכן נקטו הרא""ש והמהרי""ל [דלא קיי""ל כר' יהודה או קיי""ל כאידך טעם דר' יהודה דאסור לסכך בכרעי המטה משום דאין לה קבע], והמג""א (ס""ק ט') מצדד לומר דהמחבר ס""ל דמדינא ליכא איסור כלל כהתרוה""ד ודעימיה ואפ""ה לכתחילה יש להחמיר במעמיד אבל א""צ להחמיר במעמיד דמעמיד וכמ""ש בר""ן דמקיל בקונדיסין ע""ג האילן {וכן מקיל הר""ן בקנים ע""ג הכותל}, וכן מצינו בסעי' ח' דהמחבר מקיל במעמיד דמעמיד, וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ב) דיש ליזהר לכתחילה במעמיד ולא במעמיד דמעמיד, אבל בדיעבד [אם כבר העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה (גר""ז סעי' י""ג) א""נ שאין לו סוכה אחרת (בכורי יעקב ס""ק י""ג), והקובץ הלכות (פ""ו סעי' ב') מחמיר כבכו""י] מותר לישב בה וכתב הבכורי יעקב (ס""ק י""ג) דאף יכול לברך עליו, והערוה""ש כאן (סעי' י""ט) אינו חושש למעמיד כלל דרוב הראשונים לית להו מעמיד כלל, ואפי' להר""ן הוא רק גזירה דרבנן, והב""ח (ורש""י) דס""ל דהוא דאורייתא תמוה, אכן, הערוה""ש לקמן (סי' תר""ל סעי' ל""ו) כתב דנכון הוא להחמיר על מעמיד"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן אבן ע""ג הסכך כדי שלא יעוף ברוח?"	"כתב השבט הלוי (ח""ט סי' קל""ז, ח""י סי' צ""ה) דאפי' להר""ן דמחמיר במעמיד משום גזירה היינו רק בדבר שדרכו לסכך בו אבל באבנים שאין דרכן לסכך בהם כמ""ש הר""ן גופה כי היכי דמותר להעמיד הסכך על אבנים כך מותר להעמיד האבנים ע""ג הסכך {אבל לפי הב""ח דהוא מדינא אסור}, ונראה להביא סמך לזה מתוס' (סוכה יג:) דמסכך בשבלין שיש בהם אוכלים בראשיהם כדי שלא יתפזרו ברוח, ולכאורה קשה דהוא מעמיד בדבר המקבל טומאה, וי""ל כהנ""ל דכיון דאין דרכו לסכך בחטין לא גזרו בה משום מעמיד."	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי המקבל טומאת מדרס?	"הרמ""א הביא המהרי""ל דמחמיר משום מעמיד [והמהרי""ל עצמו משמע דוקא אם נטמאו כבר, ותמה עליו המג""א (ס""ק י""א) אפי' אם ראוין לקבל טומאה פסולים] (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מותר לסמוך כלונסות הסוכה על כותלים המחוברים?	"כן הקשה תשובת המהרי""ל (סי' פ""ג), ומכאן רוצה להוכיח דאין אנו חוששין למעמיד כלל, והב""ח תי' דכותל מחובר שאני דא""א לסכך בו בעודו מחובר משא""כ כשמעמיד ע""י אילן פסולה דלפעמים מסככין בו בעודו מחובר, והמג""א (ס""ק י""א) תי' דלגבי סוכה קיי""ל תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש {ואי אמרת דלא חיישינן למעמיד דמעמיד לא קשה מידי}"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי רחב?	"המ""ב כאן (ס""ק כ""ה) הביא המג""א (ס""ק י""א) דמחמיר אפי' לאחר שנשברו [אע""פ שאינן מקבלים טומאה אלא מדרבנן], אבל לעיל (ס""ק י') הביא שיטת הבכורי יעקב דמקיל בשעת הדחק לאחר שנשברו"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעמיד בדבר שפסול מדרבנן?	"ראינו מכלי רחב דאע""פ שמקבל טומאה מדרבנן פסול למעמיד, וכן ראינו בדברים שנשתנו צורתם כגון חבלים של פשתן שפסולים להעמיד (מ""ב ס""ק כ""ו), אבל הביה""ל לקמן (סי' תר""ל סעי' א') הביא הגר""א (שם ס""ק א') דמקיל בפסולי דרבנן, וצ""ל דהתם מיירי בשאר פסולים כגון שברי כלים או נסר של ד' [ודלא כפמ""ג (א""א ס""ק י""א) דמסתפק בזה] (עי' פסק""ת הע' 29 והע' 33), ורשז""א (מנח""ש תניינא סי' נ""ה) מקיל בשברי כלים, והקובץ הלכות (פ""ו סעי' ג') מקיל בכל פסולי דרבנן {ויותר נראה לפרש דלקמן הביה""ל רק מעתיק שיטת הגר""א אבל להלכה חושש בכל פסולי דרבנן, ואפ""ה נסרים שאין בהם גזירת תקרה רק מנהג שלא לסכך בהם (לקמן סעי' י""ח) ליכא חשש כלל במעמיד}"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במעמיד ע""י תעשה ולא מן העשוי או דבר שלא ניתן שם לשם צל?"	"כתב הקובץ הלכות (פ""ו סעי' ד') מסתבר דמותר דכל החשש הוא שמא יסכך בדבר המעמיד והכא אם מסכך בו כשרה"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך המעמיד רק בשביל רוח שאינה מצויה?	"ליכא איסור כלל (חזו""א סי' קמ""ג ס""ק ב', קובץ הלכות פ""ו סעי' ז') {אבל לפום ריהטא עדיין יש מקום להחמיר דהרי אם נשבה רוח שאינה מצויה באמצע הלילה נמצאת שבאותו רגע הוא ישן בסוכה שעומדת ע""י דבר פסול, אמנם מעורר ידידי ר""מ בעקער שליט""א דיתכן דאפי' בשעה שנשבה הרוח שאינה מצויה ליכא חשש דהרי לא גזרו על מעמיד אלא מפני שחששו שמא יסכך בה ולא מקרי מעמיד אלא כשהוא מעמיד ברוח מצויה אבל מה שהוא מעמיד ברוח שאינה מצויה לא גזרו עליו כלל, וכן מסתבר}"	סימן תרכט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר הכלונסות של הסוכה בדברים המקבלים טומאה?	"המחבר פסק כהתרוה""ד (סי' צ""א) דס""ל דליכא קפידא כלל, ומבואר בדבריו דאינו חושש למעמיד כלל [דיש ב' טעמים בדברי ר' יהודה דפוסל בכרעי המטה, אחד משום שאין לה קבע, ושני מפני מעמיד וס""ל כטעמו דאין לה קבע], אבל הקשה המג""א (ס""ק ט') סתירה ממחבר בסעי' ז' דיש סוברים דכוונת המחבר להחמיר בדין מעמיד, ותי' המג""א על כרחך צריך לומר דהמחבר רק החמיר במעמיד ולא החמיר במעמיד דמעמיד (מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תרכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעמיד דמעמיד?	"לפי הב""ח דהוא פסול דאורייתא אין מקום לחלק כלל ואף בזה פסול מדאורייתא, ולפי התרוה""ד ודעימיה פשוט דאפי' מעמיד אחד מותר, ויש לדון בדעת הר""ן ורמב""ן דס""ל כר' יהודה לפי הטעם דמעמיד וא""כ הסוכה פסולה אפי' בדיעבד גזירה שמא יסכך בהמעמיד מה הדין במעמיד דמעמיד, והנה החזו""א (או""ח סי' קמ""ג ס""ק ב') מדייק מלשון ""קרקע עולם"" דבעלמא מעמיד דמעמיד נמי אסור, אבל רשז""א (מנח""ש תניינא סי' נ""ה) הביא שהריטב""א השמיט תיבות אלו וכתב דמותר מפני שהוא מעמיד דמעמיד, וכן יש לדון במה שהביא הר""ן המדת חסידות דנהגו ליתן קנים על הכותלים של אבן כדי שלא יהא נראה כסומך על הכתלים לגמרי ומדת חסידות בעלמא הוא, דלכאורה משמע כהחזו""א דלא כתב כדי שיהא מעמיד דמעמיד אלא כתב שלא יהא נראה כסומך על הכתלים, אבל דחה רשז""א דהכא אינו מעמיד דמעמיד דהרי הקנים הוי רק כחציצה בעלמא (עי' בסמוך) {וכן יש לדון בדברי הר""ן (מובא בב""י ס""ס תר""ל) דהביא הראב""ד דאם סומך על המטה הוי דבר שמקבל טומאה אבל אם סומך על הקונדיסין שעל המטה כשרה, משמע דמעמיד דמעמיד כשרה, ודחה ר""י באק דמצי למימר דנעץ קונדיסין על המטה ממש ולא לכרעי המטה וא""כ הוי המטה משמש כקרקע עולם משא""כ בתחילה כשסיכך על כרעי המטה גופה אין זה קרקע עולם}, ועוד כתב רשז""א דמסתבר דמותר כיון דלא גזרו אלא מפני שחששו שיסכך בהמעמיד עצמו מהי""ת דגזרו אפי' על מעמיד דמעמיד, ולהלכה קיי""ל כתרוה""ד דלית להו מעמיד כלל אבל כתב המג""א (ס""ק ט') דהמחבר ס""ל דלכתחילה יש לחוש לדעת הר""ן ולהחמיר על מעמיד אבל לזה די לנו להחמיר במעמיד ולא במעמיד דמעמיד, והשיג עליו החזו""א אם אנו חוששין לשיטת הר""ן לכתחילה יש להחמיר אפי' על מעמיד דמעמיד [ויש שרוצים לדייק מתרוה""ד דליכא חילוק בין מעמיד למעמיד דמעמיד דהתרוה""ד כתב כיון דלא קיי""ל כמעמיד בכלל על כן מותר להחזיק הכלונסות במסמרות של ברזל, ויש לדחות דהוא בא לאפוקי שיטת הב""ח דס""ל דמעמיד הוא דין דאורייתא ולזה פשוט דליכא חילוק ביניהם], אבל רוב הפוסקים אין חוששין לחומרא זו {או משום דס""ל כרשז""א דאפי' הר""ן והרמב""ן לא מחמירים במעמיד דמעמיד או אפי' אם זהו שיטת הר""ן ורמב""ן מ""מ המחבר אינו חושש להם לגבי מעמיד דמעמיד ויש סברא גדולה לחלק ביניהם וכמ""ש רשז""א דיותר יש לנו לגזור שמא יסכך בהמעמיד ראשון ולא במעמיד שני}"	סימן תרכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דמעמיד דמעמיד?	"כתב המקראי קודש (סי' כ""א) דלא סגי ליתן חציצה בין הסכך להברזל אלא צריך להיות באופן דאלמלא החציצה יפול הסכך וכגון שתי וערב ושתי. וכן נקט רשז""א (מנח""ש תניינא ס""ס נ""ה), אכן מכה""ח (סי' תרכ""ו ס""ק מ""ב) משמע דמקיל בחציצה בעלמא {ויש לפרש דלפי הר""ן הוי רק גזירה שמא יסכך בהמעמיד גופה וא""כ סגי בזה לעשות היכר וחציצה מעט בין הסכך והברזל, ונוהגין להקל כיון דכל דין המעמיד הוא חומרא בעלמא, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ו סעי' ח'), ולכתחילה יש להניח הקנים של ערב לשם מעמיד ולא לשם צל (קובץ הלכות פ""ו סעי' ט')}"	סימן תרכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסכך באוכלים?	"אין מסככין במאכלי אדם מפני שהם מקבלים טומאה, ואפי' אם עדיין לא הוכשרו (פמ""ג מש""ז ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ח) [והרבה סברי דאפי' אם לא הוכשרו פסולים מדאורייתא, הלא המה התוס' רי""ד (סוכה י""ג ע""ב), הקרבן נתנאל, שפ""א, הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ב), והערוה""ש (סעי' כ'), ומאידך גיסא הרש""ש (סוכה שם) והבכור""י (ס""ק ט""ז) סברי דאם לא הוכשרו רק פסולים מדרבנן] {הערוה""ש (שם) ביאר דפסולים מדאורייתא דהכשר הוי דבר צדדי, ועוד אי אמרת שהם כשרים מדאורייתא לאחר שעה ירדו גשמים ויפסלו מדאורייתא, ודבריו צ""ב דאינם הוכשרו אם לא ניחא ליה, והבכורי יעקב (שם) הביא ראיה מר' יהודה דמותר לסכך בד' מינים ואתרוג בכלל, ש""מ דמדאורייתא אוכלים כשרים כל זמן שלא הוכשרו, ויש לדחות דהוא מסכך בעצי אתרוג}"	סימן תרכט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבשמים?	"כיון שהוא לריח ומראה מותר לסכך בה ואפי' קנמון (פמ""ג מש""ז ס""ק י""ב), והשיג הבכורי יעקב (ס""ק י""ז) על הקנמון דמבואר בסי' ר""ב דמברכין עליו בורא פרי האדמה {ועי' מש""כ שם דבזמנינו הוא תבלין וברכתו שהכל, ונראה דאפ""ה אין לסכך בו}"	סימן תרכט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפלפלין וזנגבילא לאחר שנתייבשו?	"מאחר שהיו ראויין לקבל טומאה כשהיו רטיבתא הם פסולים לסכך אפי' לאחר שנתייבשו (פמ""ג מש""ז ס""ק י""ב)"	סימן תרכט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בענפי תאנים וענבים, אם קצרם 1) לאוכל 2) לסיכוך 3) לאוכל ונמלך עליהם לסיכוך?	"1) יש לידים תורת אוכל וצריך פסולת לבטל האוכל והידים [מעיקר הדין רק עד ג' טפחים, אבל כיון שיש מאכלים שיש להם ידים ארוכים מזה כדמבואר בעוקצין (פרק א') יש להחמיר בכל ידים (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""א), והערוה""ש (סעי' כ""ב) אינו חושש לגזירה זו וכמ""ש בתשובת הרא""ש המובא בסמוך (סעי' י""א)] 2) אין לידים תורת אוכל ואדרבה הם מצטרפין עם הפסולת לבטל האוכל 3) צריך לעשות מעשה דישה לבטל הידים מתורת אוכל {מכאן משמע דיכול לבטל הסכך פסול ברוב, וצ""ע מרמב""ם (הל' סוכה פ""ה הי""ג), עי' בערוה""ש (סעי' כ""א, ולעיל סי' תרכ""ו סעי' כ""ג) דמיישב הרמב""ם דדוקא כשהיה כל אחד נפרד בפנ""ע אז אינו בטל ברוב, ושמעתי מהגרא""י סורשר שליט""א ליישב דהרמב""ם מיירי כשצריך לצרף הסכך פסול לשיעור צלתה מרובה אבל כשיש צלתה מרובה בלא הסכך פסול בודאי בטל}"	סימן תרכט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסכך בתבואה 1) קודם שנחבטו 2) לאחר שנחבטו?	"1) אע""פ שמדינא סגי בג' טפחים כבר כתבנו שהמג""א מחמיר בכל ידים (מ""ב ס""ק ל""א) 2) הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) מחמיר אפי' אם לא נשאר שום תבואה דהוי כבלאי כלים ולא ניחא ליה לחלק בין כלים וידות וזהו דלא כהט""ז לקמן (ס""ק כ""א) דמקיל מפני שזהו ממש פסולת גורן ויקב, אבל הבכורי יעקב מקיל כהט""ז, אבל כתב דזהו דוקא אם לא נשאר שום תבואה עליו ולפיכך מסיים דטוב להסר השבולים מהם, והכריע המ""ב (ס""ק ל""א) להקל אפי' אחר שנחבטו [אפי' אם נשארו איזהו גרעינים] דמעיקר הדין נקצרים סגי בג' טפחים וכמ""ש במס' עוקצין, וכן נקט החזו""א (או""ח בהשמטות סי' קנ""ו) להקל אפי' אם נשארו איזה גרעינים"	סימן תרכט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקצוץ עץ מאכל לצורך סוכה?	"בין כשהוא לצורך סכך בין כשהוא מאהיל על גבי סוכתו יש ב' סברות להקל, א' הוא לצורך מצוה, ב' קוצץ רק ענפים ולא כל האילן, מ""מ למעשה יש להחמיר לקצוץ ע""י עכו""ם שלא בדרך שליחות (הר צבי או""ח ח""ב סי' ק""א), ועי' בדרכ""ת (יו""ד סי' קט""ז ס""ק נ""א) שמאריך בענין קציצת עץ מאכל"	סימן תרכט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפינוג""ו?"	"רוב ראשונים ס""ל דאינו מאכל אדם אלא לרפואה [והב""י הביא תשובת הרא""ש דס""ל דהוי מאכל אדם ולפיכך צריך ג' טפחים, ולא קיי""ל כוותיה, ומ""מ מכאן הוכיח הערוה""ש (סעי' כ""ב) דלא גזרינן בכל ידים, ודלא כמג""א], ומכאן ש""מ דכל דבר שהוא רק לרפואה לא שמיה אוכל (ערוה""ש סעי' כ""ג)"	סימן תרכט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיכך בירקות?	"אם דרכן לייבש תוך ז' ימים דינם כאויר לחומרא ופסלי בג' טפחים אפי' מעכשיו [לפי רש""י מדרבנן, ולפי הרמב""ם מדאורייתא (שעה""צ ס""ק נ""ה)], ואם אין דרכן לייבש דינם כסכך פסול ופסלי בד' טפחים [כשהם ראוין לאכילה ומקבלין טומאה]"	סימן תרכט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק ייבשו העלין ולא הגבעולין?	"לא חשיבי כאויר אלא בכלל היזמי והיגי דבדיעבד כשרה (מ""ב ס""ק ל""ב, שעה""צ ס""ק נ""ד)"	סימן תרכט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא ג' טפחים אבל כשנתייבשו הסוכה תהיה חמתה מרובה מצלתה?	"הלבוש כתב דה""נ פסולה עכשיו, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ד) מפקפק בדבריו, והרמ""א העתיק דברי הר""ן אבל השמיט תיבות אלו, משמע דלא ס""ל כהלבוש, והביה""ל (ד""ה וכל) מסיים וצ""ע {וכפשוטו הדין עם הלבוש דכיון דמדרבנן הוי כמאן דליתא דמי א""כ הסוכה חמתה מרובה, ויש לחלק דיש כאן ב' דרגות, בתחילה אמרינן דהוי כאויר ואח""כ דנינן כל הסוכה ואומרים דהוי חמתה מרובה, ולפיכך יש מקום להסתפק אם החמירו כ""כ לדון כל הסוכה כחמתה מרובה}"	סימן תרכט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בב' טפחים ירקות שיתייבשו וב' טפחים סכך פסול?	"כתב רע""א דהוי רק כאויר לחומרא ולא לקולא וממילא הסוכה פסולה משום ד' טפחים דסכך פסול [אפי' אם אינן ראוין לאכילה] {והביא ראיה מרש""י דהוא דין דרבנן, אבל לפי הרמב""ם דהוא דין דאורייתא יתכן דהסוכה כשרה, אבל מסתבר דעדיין פסולה מדרבנן כמו שמצינו דירקות אינן חוצצין ומביאין טומאה דלפי הרמב""ם כפשוטו אינן חוצצין מדאורייתא אבל מביאין טומאה מדרבנן}"	סימן תרכט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיכך בירקות באמצע סוכות ויתקיימו עד לאחר סוכות?	"{מן הסברא יהא כשר שיתקיימו לימי החג, וצ""ע למעשה}"	סימן תרכט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחובר?	"פסול, ודוקא אם מחובר מעיקרא אבל תלוש ולבסוף חיברו כשר (מ""ב ס""ק ל""ו) [וכמ""ש המג""א (ס""ק י""א) וב""י (ס""ס תרכ""ו) בשם התרוה""ד], דומיא דהכשר זרעים וע""ז (ערוה""ש סעי' כ""ה)"	סימן תרכט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיכך 1) בדברים שריחן רע 2) בדברים שנושרים?	"1) הרי""ף, ר""ן, וריטב""א משמע דפסולה אפי' בדיעבד, אבל המחבר פסק כרמב""ם והרא""ש דכשרה בדיעבד [והמחה""ש מסתפק אם כבר בנה הסוכה אבל עדיין לא אכל בה אם זה מקרי לכתחילה או בדיעבד, והמ""ב (ס""ק ל""ח) הביא ממג""א דלאחר שנבנה מותר לכתחילה לאכול בה], ואם ריחן רע כ""כ עד שאין דעת האדם סובלתו יש לומר דפסול מדאורייתא משום תשבו כעין תדורו (פמ""ג מש""ז סי' תר""ל ס""ק א', מ""ב ס""ק ל""ח), ועי' מש""כ בסמוך (סי' תר""ל סעי' א') לענין הדפנות שריחן רע 2) לכתחילה לא יסכך בהם אבל בדיעבד כשרה, ואם אינם נושרים אלא בשעת הרוח כשרה לכתחילה (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ט) {ומכאן ש""מ דאם רק מצטער במקצת אע""פ שיש אנשים שיוצאים מהסוכה מחמתו אפ""ה הסוכה כשרה ואין לו הפטור דתשבו כעין תדורו (ר""י באק)}"	סימן תרכט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה גזרו שלא לסכך בחבילה?	"גזירה שמא יניח החבילה על הסוכה לייבשה ואח""כ נמלך לשם סוכה ופסול משום תעשה ולא מן העשוי"	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור חבילה?	"כתבו תוס' (י""ב ע""א) בשם ירושלמי כ""ה קנים, והקשה הראב""ד הרי אמרינן בבבלי (סוכה י""ג ע""א) דלפי ר' יוסי ג' הוי אגד ולפי הרבנן ב' הוי אגד, ויש בזה ג' תירוצים בב""י:<br>1) המגיד משנה תי' בדעת הרמב""ם דלגבי אגודת אזוב להזאה שיעורו בב' וג' אבל לגבי חבילה דסוכה שיעורו כ""ה<br>2) הרא""ש תי' דלעולם בעי כ""ה, והא דאמרינן דסגי בשנים ושלשה היינו בדוקרני דקני שיש כ""ה קנים יחדו ואפ""ה בעי שנים ושלשה<br>3) הארחות חיים תי' דבזרדין בעי כ""ה, וקנים סגי בשנים ושלשה "	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בגזע אחד שיש בו כ""ה קנים?"	"אפי' אם קשרו בראש השני לא מקרי חבילה ומותר לסכך בה לכתחילה (שו""ע, מ""ב ס""ק מ""ב), אבל אם הוסיף בה עוד קנה הוי אגד בשנים ואסור וכמ""ש הרא""ש [וכן הוא פשטות הטור (ב""י), וע""ע בדרכ""מ (ס""ק ח') דס""ל דהטור ס""ל כהרמב""ם]"	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם סיכך בחבילה?	"הדרכ""מ (ס""ק ז') מדייק מלשון הטור דמדמה חבילה לדברים שריחן רע ונושרים דהוי דין לכתחילה ואינו לעיכובא, אבל הב""י ורוב ראשונים ס""ל דהוא לעיכובא [והמ""ב (ס""ק מ') מיישב לשון הטור דחבילה דומה להם דכולם פסולים מדרבנן אבל אה""נ אינו ממש דומה להם] (שעה""צ ס""ק ס""א - ס""ב)"	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חבילה של ענפי אילנות דאין דרכן לייבשן?	"המ""ב (ס""ק מ') הביא מחיי""א דכיון דאין דרכן לייבשן אינם פסולים, וכעין זה בשע""ת (ס""ק יד.) בשם דבר שמואל, וכן הוא משמעות בסמוך (סעי' ט""ז)"	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבילה שלא אגדו משני ראשיה?	"אם רק אגדו בראש אחד אינו יכול לטלטלו ואינו נקרא חבילה (רמ""א), אבל אם אגדו באמצע יכול לטלטלו ושמיה חבילה (לבוש, מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תרכט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קשרו החבילה כדי למוכרן במנין ומיד כשיקננה יתירנה?	"לא שמיה חבילה, והוסיף המג""א (ס""ק י""ח) דכן הדין בהושענות"	סימן תרכט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לתקן חבילה שנתן על סוכתו 1) לשם סכך 2) כדי לייבשה?	"1) רק אסור משום גזירת אוצר וסגי להתירה 2) פסול מדאורייתא משום תעשה ולא מן העשוי והטור הביא שיטה דס""ל דסגי בהתרה לחוד דזה נחשב כמעשה (והוא שיטת תוס' י""ב ע""ב), אבל הטור פסק כר""י מקרקשינא דס""ל דצריך נענוע, וכן פסק המחבר, והוסיף הב""ח ומג""א (ס""ק י""ט) דגם צריך התרה [והקשה הנתיב חיים מסי' תרל""א דמבואר דסגי בפקפוק לחוד בנסרים, ותי' המחה""ש בשם הב""ח דהתם שאני מפני שהוא גם מסיר המסמרים משא""כ בחבילה ע""י נענוע לחוד ליכא ביטול היבוש הלכך גם צריך התרה] {והנה המ""ב (ס""ק מ""ד) כתב דצריך נענוע אחר ההתרה, וכן מדויק בב""ח דכתב דצריך התרה תחילה, אבל לענ""ד אין קפידא אם עושה הנענוע תחילה ואח""כ ההתרה דהוי דומה למי ששם החבילה לשם סיכוך דקיי""ל דסגי בהתרה לחוד}"	סימן תרכט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל בנסרים?	"רב ס""ל דפחותים מד' טפחים כשרים לכו""ע, אם הם של ד' טפחים לר""מ פסולה משום גזירת תקרה [דחיישינן שמא ישב תחת הבית שדר בו כל השנה וכתיב סוכה ולא בית של כל השנה (מ""ב ס""ק מ""ה)] ולר' יהודה כשרה דלית ליה גזירת תקרה, לשמואל בד' טפחים לכו""ע פסולה אבל בפחותים מד' טפחים לר""מ פסולה לר' יהודה כשרה. להלכה, קיי""ל דפחותים מד' טפחים כשרה אבל ברחב ד' פסולה [יש סוברים דקיי""ל כשמואל אליבא דר' יהודה, והרא""ש והראב""ד ס""ל דקיי""ל כרב אליבא דר' מאיר (ב""י)], ועי' לקמן (סי' תרל""א) דיכול לתקנו ע""י פקפוק"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפך הנסרים של ד' על צדן?	"אע""פ שעכשיו הם פחותים מג' טפחים לא מהני כשהם רחבים ד' טפחים דהוו כשפודין של מתכת (שו""ע, מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנסרים שפחותים מד' טפחים?	"במקום שמשתמשים בהם לתקרה ה""נ שייך בהו גזירת תקרה (הגהות מיימוניות, דרכ""מ ס""ק ט', מג""א ס""ק כ""ב), אבל במקום שאין משתמשים בהם לתקרה מעיקר הדין הם כשרים אפי' כשהם משופים כל זמן שלא ייחדן לישיבה או לשום תשמיש אלא עומדים לבנין או לסחורה (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""ח), ואעפ""כ הטור הביא מסמ""ק דנוהגין שלא לסכך בנסרים כלל דלמא אתי לסכך בהם בקביעות בענין שאין הגשמים יכולים לירד בה (וכמ""ש תוס' סוכה ב'), וכן החמיר הב""ח שלא לסכך בלאטי""ש (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק מ""ט)"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקש?	"הט""ז (ס""ק כ""א) כתב דנהגו להחמיר שבקל יכסה כיסוי עב מאד אבל בשעת הדחק יכול להקל אבל יזהר לעשותו באופן שגשמים יכולים לירד שם, אכן מהגר""ז וחיי""א משמע דלא חששו לזה כיון שמפורש בקרא דמותר דכתיב תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך, והשעה""צ (ס""ק ע""ג) מסיים וצ""ע [והקשה ר""י באק דהט""ז סותר את שיטתו הידוע (מוזכר לעיל סי' ת""ר) דדבר המפורש בקרא אין חכמים יכולים לאסור, ותי' דהכא לא אסרו חז""ל אלא הוי מנהג בעלמא]"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הדחק?	"מותר לסכך בנסרים של ד' טפחים או בשאר דברים שאסרו חז""ל משום גזירה כדמשמע בגמ' (י""ד ע""ב) דלפי ר""מ הסוכה כשרה בשעת הסכנה {ואין חילוק בין שעת הסכנה לשאר מצבים דא""א בענין אחר} (שלטי גיבורים, מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק נ'), אבל לגבי ברכה יש דעות בפוסקים אבל (הרשב""א) [הריטב""א] ס""ל דיכול לברך (מ""ב שם) {דמדייק מגמ' דיכול לברך דאי אמרת דאינו יכול לברך מהו הראיה לר' יהודה דהסוכה כשרה, וריש""א בספר הערות דחה דלפי השיטות דאין מברכין צ""ל דהא דלא ברכו באותה מעשה צ""ל דהיה סכנה להם לברך}"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעלין שרחבים יותר מד' טפחים?	"כשרים לסכך דלא גזרו אלא על נסרים ולא על עלין דאין הדרך לעשות תקרה מעלים (הליכות שלמה, קובץ הלכות פ""ה סעי' ז')"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנסרים דקין שלנו הנקראים פלפונים (lathe)?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ה סי' מ' אות ה') אותם נסרים דקין שעושין מהם רצפה גם אפשר לעשות מהם תקרה והם בכלל המנהג שלא לסכך בהם, אבל אם הם דקין יותר מזה אין לאסור, וגם אם אינן משופים שאינם ראוין לרצפה ולתקרה יש להכשיר, והציץ אליעזר (חט""ו סי' כ""ח) מאריך להוכיח דלית ביה שום חשש דלא שייך בהו גזירת תקרה [והביא חכמת שלמה (לעיל סעי' ו') דאפי' אם משתמשין בה בגגות מ""מ הוא רק להחזיק הסיד וכדומה ולא שייך גזירת תקרה אלא אם מקרין בזה לבד {ולפי""ז אפי' נסרים 2x4 לא שייך בהם גזירת תקרה אבל עדיין שייך החשש של ירידת גשמים, וממילא אע""פ דיש להחמיר לגבי סכך בודאי ליכא חשש לגבי מעמיד}], ואפי' החשש של ירידת הגשמים לא שייך דאפי' אם יקרבום זה לזה בכל מדת אפשרות בכל זאת לא יועיל הדבר בגלל דקותם וקלותם, ואם חושש שמא יסדרם זה על זה בעב א""כ בכל סכך יש לפסול מפני חשש זה, וכן נקט האז נדברו (חי""ב סי' ל""ה) שהם מותרים, והוסיף רשז""א (הליכות שלמה) שהם מותרים כיון שהם פחותים מטפח, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""ה סעי' ו') להקל כשהם פחותים מטפח"	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכך שמונע ירידת הגשמים שהם חקוקים כמרזב?	"היסוד השאלה הוא אם הירידת הגשמים סיבה בפנ""ע או רק סימן שהוא דירת עראי דבנד""ד הוי עראי שרואה הכוכבים אבל למעשה הגשמים אינם יורדים בו, ויש עוד סברא דאפי' אם הוא סיבה בפנ""ע הרי ראוי לפעמים ע""י רוח שאינה מצויה [אבל מצד שני י""ל דלא דנינן ברוח שאינה מצויה], ולמעשה ריש""א (קובץ תשובות ח""א סי' ס""א) הכשיר, והקנה בשם (ח""ב סי' כ""ו) אוסר, והשבט הלוי (ח""ז סי' ס') מחמיר לכתחילה (עי' פסק""ת אות י""ז), והקובץ הלכות (פ""ז סעי' ו') מקיל כריש""א דהוי רק סימן ולא סיבה."	סימן תרכט סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פירס סדין מפני החמה או נשר?	"איתא בגמ' דפסולה, לרש""י שלא יפלו הנשרים על שולחנו, אבל ר""ת ס""ל דאלמלא הסדין הסוכה תהיה חמתה מרובה [שהסכך יתייבשו א""נ שיפלו הנשרים אבל ע""י הסדין נשארו מחוברים להענפים (ביה""ל ד""ה או) {אבל אם הסדין קולט כל הנשרים פשוט דפסול דהוי מעמיד בסכך פסול, וצ""ל דזה גרוע מסתם מעמיד דהכא המעמיד הוא צלתה מרובה בפנ""ע (ר""י באק)}] אבל אם הסוכה תהיה צלתה מרובה אפי' בלא הסדין אז הסוכה כשרה [וע""ע בט""ז (ס""ק כ""ב) דיש לו מהלך אחרת במח' בין רש""י ור""ת ותלוי אם הגיע החמה להסוכה, אבל שאר האחרונים חולקים עליו (ביה""ל ד""ה פירס)]. להלכה, המחבר סותם כרש""י ואח""כ הביא ר""ת ביש אומרים, והביה""ל (ד""ה וי""א) הביא כמה ראשונים לכאן ולכאן ואע""פ שהא""ר ס""ל דיכול לברך על סוכה שכשרה לפי ר""ת מ""מ הכריע הביה""ל כהמג""א שלא לברך [ואפי' לר""ת אינו מותר אלא אם ניכר שהוא להגן אבל אם אינו ניכר אסור משום מראית העין, ואפי' שלא בשעת אכילה דיאמרו שמניחו שם בשעת אכילה (מ""ב ס""ק נ""ז - נ""ח), וכפשוטו יש בו משום מראית העין אפי' כשהוא בתוך הסוכה, אבל מרוקח משמע דדוקא כשהוא חוץ לסוכה (ביה""ל ד""ה אלא)]"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הגאונים?	"הגאונים פרשו דהסוכה חמתה מרובה וע""י הסדין נעשה צלתה מרובה, ותמה הרא""ש עליהם הרי פשיטא היא, ותי' הביה""ל (ד""ה וי""א) דאפשר דכוונת הגאונים כשיטת ר""ת דהסוכה תהיה חמתה מרובה אלמלא הסדין, ואח""כ מצא דכן פירש הסמ""ג"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הטור?	"הקשה הב""י סתירה בטור, דבסי' תרכ""ו כתב דסוכה תחת האילן פסול אפי' קדמה הסוכה להאילן, משמע דלא ס""ל כר""ת [דהר""ן כתב דלפי ר""ת אפי' תחת האילן כשרה אם קדמה הסוכה], וכן בסי' תרכ""ז כתב דאם פירס סדין שלא לנוי פסול, אבל בסי' תרכ""ט כתב דאם פירס סדין להגן כשרה ובלבד שתהיה צלתה מרובה אפי' בלא הסדין, ויש בזה כמה מהלכים דחוקים:<br>1) המהרש""א (סוכה י' ע""א) הביא מאחיו דאם האילן רחוק י' טפחים מהסוכה מודה ר""ת דפסול {וכ""ת א""כ למה חבטן מהני רק בחמתה מרובה, וי""ל דכשצלתה מרובה הוי סוכה פסולה ותו לא מהני לחבטן אח""כ דלא התיר ר""ת אלא אם קדמה הסוכה (עם ר""י באק)} [אבל עדיין אינו מיישב הסדין שבסי' תרכ""ז, ובדוחק י""ל דאם אינו לנוי ר""ל שהוא מפני הנשר ויהיה חמתה מרובה אלמלא הסדין]<br>2) הב""ח תי' דבאמת הטור הוי שיטה חדשה ואינו שיטת ר""ת וס""ל דדוקא לנאותה בטל להסכך אלא דס""ל דאפי' להגן מפני החמה ונשר בכלל לנאותה ועל כן אינה פסולה אלא אם צריך הסדין לעשותה צלתה מרובה, והא דכתב בסי' תרכ""ז דלא לנאותה פסול היינו שלא לצורך כלל [והביה""ל (סד""ה וי""א, ושעה""צ ס""ק ע""ח) כתב דתירוץ זה דחוק]<br>3) הביה""ל (לעיל ס""ס תרכ""ז) תירץ בדוחק דהטור כאן רק מעתיק שיטת ר""ת ולא ס""ל כוותיה"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פירס סדין לנאותה?	"לכו""ע כשרה [לפי המרדכי מפני שבטל להסכך, ולפי המ""ב (ס""ק נ""ב) בדעת רש""י מפני שאינו להגן (שעה""צ ס""ק ע""ה - ע""ו)], ודוקא כשהיא תוך ד' טפחים להסכך אבל יותר מזה אינו בטל להסכך (מ""ב ס""ק נ""ד) [ולפי המהלך של המ""ב ורש""י צ""ל דיותר מד' טפחים בעצם הוי סכך אחר ומגין]"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוס בגדו שנשרה במים לייבשו?	"איתא בגמ' דכל זמן שניכר שהוא לח מותר אבל לאחר שנתייבש אסור מפני מראית העין. והנה, לפי ר""ת צריך לומר דהמראית העין לאחר שנתייבש הוי דע""י בגד זו גורם הסוכה שתהיה צלתה מרובה, ודוחק (ע""פ גר""א ס""ק כ""ז), ולפי רש""י יש ב' מהלכים בר""ן, לפירוש א' בר""ן כל לצורך הבגד הוי כמו לנאותה ומותר לישב תחתיו ורק לאחר שנתייבש אסור מפני מראית העין דמכוין להגן וכדומה, ולפירוש ב' בר""ן אסור לישב תחתיו והא דאמרינן דמותר כשהוא לח היינו שלא בשעת אכילה וליכא משום מראית העין דאין דרך להשתמש תחתיו מפני המים שמטנפין מן הבגד אבל לאחר שנתייבש יש בו משום מראית העין. להלכה, חיישינן לפירוש ב' בהר""ן ואע""פ שמותר לשוטחן כשהוא לח מ""מ לא יאכל תחתיו (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ט) [ויש צד בביה""ל (ד""ה או) דלפי הב""ח דלהגן הוי ג""כ לנאותה מ""מ לייבש אינו לנאותה ואפי' להטור לא יאכל תחתיו], וכשהוא יבש אסור אפי' שלא בשעת אכילה שלא יאמרו שהוא מניחו שם אפי' בשעת אכילה (מ""ב ס""ק נ""ז)"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגשמים נוטפים מהסכך?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ה) דעדיף לפרוס עליה סדין תוך ד' טפחים להסכך [ומשמע מרע""א דלפי ר""ת עצמו כשר עד עשרה טפחים, אבל השו""ע מחמיר שיהיה בתוך ד' טפחים דאפי' החולקים על ר""ת אפשר דמודו דמהני תוך ד' דהוי כמו לנאותה (ביה""ל ד""ה ובלבד), וכן נקט הערוה""ש (סעי' ל""ד) דלפי ר""ת והגאונים כשרה אפי' רחוק יותר מד' טפחים, וכן מצדד ר""י באק דמסתבר לומר דלמעלה מן הסכך סגי להיות תוך י' טפחים ורק למטה מן הסכך צריך להיות תוך ד' טפחים] ולא יאכל חוץ לסוכה דלפי ר""ת מקיים מצות סוכה, ומ""מ לא יברך דספק ברכות להקל (מ""ב ס""ק נ""ח), ומיהו אם עשה תקרה ע""ג הסוכה הוי כאילו עשאה הסוכה תוך הבית ופסול אף לר""ת (ערוה""ש סי' תרכ""ו סעי' ז', חזו""א או""ח סי' ק""נ ס""ק ט""ו) {ומסתבר ד-awning אינו כתקרת הבית ולפי ר""ת מקיים מצות סוכה אם הוא תוך עשרה}"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת ירידת גשמים ממש?	"האג""מ (או""ח ח""ה סי' מ""ג אות ד') והשבט הלוי (ח""ד סי' נ""ז) ס""ל דה""נ עדיף טפי לפרוס סדין אם אפשר, אבל החכמת שלמה (סי' תרל""ט סעי' ה') כתב דכל הנ""ל מיירי לאחר שפסקו הגשמים אלא שהסכך עדיין נוטפים אבל בשעת ירידת גשמים ממש הרי הוא סימן קללה וצריך ליכנס לתוך הבית"	סימן תרכט סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפרוס הסדין בשבת ויו""ט?"	"הפמ""ג לקמן (סי' תר""מ א""א ס""ק ח') ס""ל דמשום איסור אהל צריך להיות תוך ג' טפחים להסכך, וביאר השש""כ (פכ""ד הע' כ""ט) דהבדרך כלל השיעור אהל הוי טפח אבל הכא שאני דאינו מחדש שום דבר באהל זה על כן צריך שיעור ג' טפחים"	סימן תרכט סעיף יט		
